החלטה בתיק ע"א 1246-10-11

מונחת בפניי בקשת המערערת לפטור מהפקדת ערבון.

1.         המבקשת עותרת למתן פטור מהפקדת ערבון להוצאות המשיבה מס' 1, בערעור שהגישה על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת לוקיץ'), מיום 30/6/11, במסגרתו קיבל בית המשפט את התובענה אותה הגישה המשיבה והורה למבקשת לסלק ידה מהדירה נשוא התביעה בתוך 3 חודשים ממועד קבלת פסק הדין, תוך שנקבע כי למבקשת אין זכויות "דייר ממשיך" בדירה נשוא התובענה ואף לא זכות אחרת.

2.         בבקשה טוענת המבקשת למצב כלכלי קשה ולחובות והיא נתמכת בתצהיר, בו מפרטת המבקשת את עובדת היותה נכה מוכרת על ידי המל"ל בשיעור 60% ואת היותה גרושה, ללא כל רכוש.

המבקשת מפרטת כי מקורות הכנסותיה בששת החודשים אשר קדמו להגשת הבקשה, שניים המה: פנסיה מ"מבטחים" - 2,780 ש"ח והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי - 1,700 ש"ח.

המבקשת מפרטת את הוצאותיה החודשיות: ארנונה - 200 ש"ח, מים (כ- 300 ש"ח), חשמל      (כ- 400 ש"ח), טלפון (כ- 150 ש"ח), תרופות (כ- 600 ש"ח), נסיעות (כ- 200 ש"ח) שכ"ד (1,167 ש"ח) וכן החזר של שתי הלוואות בסך 1,000 ש"ח. בנוסף על אלה, נושאת המבקשת, כך על פי תצהירה, בהוצאות מזון ומכולת.  

המבקשת צרפה לתצהירה מסמכים כאלה ואחרים, אשר מהם ניתן ללמוד על הכנסותיה ועל חלקן של ההוצאות בהן היא נושאת, לטענתה.

בהתאם להחלטתי מיום 9/10/11 הגישה המבקשת דפי חשבון בנק לחודשים אפריל- אוקטובר 2012 .

למבקשת ניתן פטור מתשלום אגרה לאור תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז - 2007 והיא מיוצגת במסגרת הליך הערעור על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע המשפטי.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי הערעור חסר סיכוי וכן בטענה שהתצהיר אשר צורף לבקשה אינו מבוסס דיו ואין די בצרופותיו כדי למלא אחר הנדרש לשם פטור מהפקדת ערבון.

המסגרת הנורמטיבית:

3.         על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: " תקנות האגרות"):

" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 (להלן: " התקנות"):

" החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

4.         בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד - לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך - לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום  13.11.2007 נמצא באתר בית המשפט העליון).